על ידי סקירת "Clayfighter", הסדרה שניסתה (ונכשלה) מראה מה יכול לעשות Stop-Motion Gaming
בשנות ה -90, כמו משחקי לחימה אלימים כמו מורטל קומבאט הם כובשים ילדים והדאיגו את הוריהם, סדרה אחת ניסתה לסתור את המגמה. עם רשימת דמויות הקרקס המטופשות שלו, קלייפרייט ותוצאותיו לעגו לרצינות הז'אנר.
המפתח לסגנון המשחקים המטורף היה הבחירה במדיום האנימציה: הדמויות עוצבו בחימר, שתצלומיהם מונפשים בהפסקת תנועה. גישה זו, אף שאינה ייחודית למשחקים, נפוצה הרבה פחות מפלטפורמות אנימציה דו-ממדיות או CG מבוססות פיקסלים. זה עבד בשביל קלייפרייט? זו השאלה שהציב Rebeltaxi, YouTuber שמגיב על אנימציות ומשחקים, בסרטון חדש:
בעודו מוחא כפיים להומור האנרכי של הסדרה, טוען רבלטקסי כי המשחקים מעולם לא הצליחו להפגין את מלוא הפוטנציאל של משחקי סטופ-מושן. הוא מגלה קצת אהבה למשחק הסופר נינטנדו המקורי מ -1993, אנימציה שלשמה ביים קן פונטק ב- Danger Productions, אך טוען כי סרטי ההמשך מיהרו וממילא הוגבלו על ידי חומרה לרוחם. התוצאה: הם נראו פשוטים ושיחקו במבוכה.
